תתארו לכם שאתם שני אנשים שנוסעים במכונית על כביש מהיר במהירות מסחררת ,לוחצים על הגז בכל הכוח ודוהרים קדימה מבלי לשים לב למה שמתרחש מסביב. לא לתמרורי דרך ,רמזורים או כל דבר אחר שקורה פתאום. סביר להניח שנסיעה שכזו תסתיים בסוף בתאונת דרכים ,אולי אפילו קטלנית. כל מה שצריך כדי למנוע תאונה, הוא לקחת פיקוד על צורת הנהיגה, לשים לב לכללים ושלפחות אחד מהשותפים לנסיעה יצליח לשנות משהו בצורת הנהיגה. כל כך ברור.
זוגיות לעיתים נראית בדיוק כך. בתחילת הדרך, בשלב הרומנטי הכל נראה נעים רגוע ומבטיח. עם הזמן ואתגרי החיים, משהו משתנה. הנסיעה הזוגית הנינוחה, הופכת לעיתים, מבלי משים לפרועה ומסוכנת. אז מה קורה כאן בעצם?
בדיוק כמו חוקי התנועה, ישנם חוקים ברורים גם ביחסים בין אנשים. חוקים אוניברסאליים, של תקשורת מקרבת או מרחיקה. לא משנה אם אנחנו אוהבים את זה או לא. פשוט ככה זה. אני פוגשת זוגות ויחידים, שמגיעים מתוסכלים ולא מבינים, איך יכול להיות שהקשר הנפלא הפך למאבקי כוח ואין סוף כעסים או במקרה הגרוע יותר לאדישות מתמשכת. כמו שתיארה בפני ליאורה(ש.ב)באחת הפגישות השבועיות שלנו "התחתנתי עם ירין מאהבה גדולה, הוא כל כך הבין אותי תמיד, גם בלי שהייתי צריכה להגיד דבר. הרגשתי שהוא הנפש התאומה שלי. אחרי שנולדה הילדה, הוא פשוט השתנה. כל מה שביקשתי נענה בסירוב או בחוסר אכפתיות. נראה שמה שהוא הכי אוהב זה לא להיות בבית. וגם כשהוא כבר בבית אני פשוט לא יכולה לדבר איתו מבלי שניגרר לוויכוח. אף פעם לא מסכים איתי ותמיד בא בטענות. פשוט נמאס לי. ועכשיו עם הקורונה והסגרים האלה בכלל אני מרגישה שאני מתפוצצת .אנחנו פשוט משתדלים להימנע מלדבר רק כדי שלא נריב שוב. אני מרגישה כל כך לבד "
כמו ליאורה וירין, כך גם זוגות רבים, לא מודעים לאותם כללים של תקשורת נכונה, שביכולתם לבנות או להרוס כל מערכת יחסים. אז מה הם כללי הזהב המאפשרים לזוגיות להוות קרקע בטוחה של צמיחה והרמוניה?
*ראשית חשוב להבין שלא תמיד בן הזוג שלנו יודע בדיוק מה מפריע לנו. מה הצורך שלא נענה. לכל אחד מבני הזוג מחשבות, רגשות ואמונות משלו והרעיון ש"הוא חייב להבין אותי" הוא לא מציאותי. בנוסף, בן הזוג לא חייב לתת מענה לכל הצרכים שלנו ובטח לא באופן מיידי. אין זה אומר כמובן שהחיים המשותפים לא מצריכים הבנה ואכפתיות בין שניים. ההפיך הוא הנכון. אלא שהמודעות לכך ששום דבר לא נעשה כי "חייבים", מאפשרת גמישות בתוך מערכת היחסים כך שנעשה מאמץ להבין את הזולת ולמלא את צרכיו מתוך השתדלות ולא מתוך הכרח. ממקום של בחירה מודעת.
*"אתה מעצבן", את אימפולסיבית", קביעות מן הסוג הזה בשיח הזוגי הן שיפוטיות והרסניות לקשר. במיוחד אם מרבים להשתמש בהן. נימה שיפוטית לא מאפשרת לבן הזוג להיות קשוב לצד השני. באופן אוטומטי מוצא עצמו נחסם וכועס ואין שום סיכוי להבנה ושיח. אפשר להגיד את אותו דבר, אבל אחרת.
*בגללך אני …. כל שימוש במסר של האשמה מרחיק ופוגע ומשיג בדיוק מטרה הפוכה. אף אחד לא אוהב להרגיש שמשהו לא טוב קורה בגללו. חשוב להימנע מנימה מאשימה על מנת לאפשר מרחב של שיח. האשמה מייצרת באופן מיידי ריחוק וכעס.
*"אתה תמיד לא מקשיב,.. "את אף פעם לא רואה..", כשמשתמשים במשפטי הכללה שכאלה, מנטרלים כל רצון לשיתוף פעולה. משפטי הכללה כמעט תמיד לא משקפים באמת את המציאות. תחשבו רגע, באמת אף פעם? לא היה רגע אחד שבכל זאת? אחד המוקשים הגדולים של תקשורת טובה הוא בדיוק זה. הימנעו ממשפטים המכלילים התנהגות. הם מייצרים באופן אוטומטי חסם משמעותי בתקשורת.
*שטויות זה ממש לא נכון.." כל משפטי הביטול למיניהם מיצרים חוויה של ריחוק וחוסר הבנה. גם אם המשפט נאמר ממקום טוב, כל ביטול של רגשותיו של האחר יוצר סגירות ואטימות רגשית.
*סגנון דיבור ונימת קול ביכולתם להפוך כל שיח לשדה קרב או לגן של שושנים. סגנון דיבור מאלץ, תובעני, מיד מיצר ריחוק וכעס. גם אם הדרישה נענית בטווח הקצר, התוצאה בהמשך היא הרסנית. את אותו דבר בדיוק אפשר לומר, אבל אחרת.
תהליך של ייעוץ זוגי בנקודת האור מאפשר להטמיע את כללי הזהב האלה בתוך השיח הזוגי ולייצר רווחה והרמוניה מתוך מודעות זוגית ואישית. זכרו תמיד, בכל מערכת יחסים פחות חשוב להיות צודקים חשוב יותר להיות מובנים.
קרדיט: מירה בן אפריים, ייעוץ זוגי וגישור בנקודת האור בנס ציונה ורחובות
